גזר דין בתיק ת"פ 1008/05

ביחס לנאשמים מס' 1 ו-2

1.         בהכרעת דין מיום 5.3.06 הורשעו הנאשמים בעבירות הבאות: חמש עבירות של שוד בחבורה, עבירה לפי ס' 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (5להלן: "החוק"), שתי עבירות של ניסיון לשוד בחבורה, עבירה לפי ס' 402(ב) בצירוף ס' 25 לחוק, מסחר ברכב או בחלקים גנובים, עבירה לפי ס' 413יא לחוק, ניסיון למסחר ברכב או בחלקים גנובים, עבירה לפי ס' 413יא בצירוף ס' 25 לחוק, ובגניבה, עבירה לפי ס' 383 יחד עם ס' 384 לחוק.

הנאשם מס' 2 הורשע גם בנהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי ס' 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

האישומים

2.         כתב האישום המתוקן (בשנית), בעובדותיו הודו הנאשמים, מעלה פרשייה חמורה של  שוד מוניות. הנאשמים קשרו קשר לשדוד מוניות מבעליהן במטרה להעבירן לתחומי הרשות הפלסטינאית תמורת בצע כסף. הנאשמים נהגו לאתר מוניות מסוג מרצדס, להתחזות לנוסעים ולהוביל את נהגי המוניות ליעד שתוכנן מראש, שם תוך הפעלת אלימות, שדדו, או ניסו לשדוד את המוניות מבעליהן, כמפורט להלן:

ביום 9.8.05 פנה הנאשם 1 לנהג המונית חיים שובל וביקשו להסיעו לשכונת אבו טור. משהגיעו ליעד, בסמוך לאתר בנייה שבמקום, הגיח הנאשם מס' 2 כשהוא רעול פנים, פתח את דלת הנהג, גרר את שובל בחוזקה אל מחוץ למונית, הכה אותו והפילו ארצה.

הנאשם מס' 1 נהג במונית שנשדדה, כאשר הנאשם 2 נוהג ברכב אחר מאחוריו, כשהוא פסול מלנהוג. לאחר פירוק האיתוראן מן המונית, המשיכו בנסיעה עד לאיתור המונית על ידי כוחות הביטחון, אז נמלטו מן המונית.

ביום 23.8.05, בבית החולים הדסה עין כרם, פנו הנאשמים לנהג המונית ג'ורג' ביטון וביקשו כי יסיעם לשכונת פסגת זאב. אותה שעה חבש הנאשם 2 תחבושת על ראשו ועל פניו במטרה להתחזות לחולה שאך זה שוחרר מבית החולים. בהמשך ביקשו הנאשמים מביטון להסיעם לשכונת נווה יעקוב, שם ירדו מן המונית. הנאשם מס' 2 ביקש מביטון לרדת מן המונית, ומשזה סירב, אחזו בחוזקה והוציאו מן המונית. הנאשם 1 דחף את ביטון עד שזה נפל לרצפה ונאשם מס' 2 הניח רגלו על בטנו ומנע ממנו לקום. הנאשמים נמלטו עם המונית ומכרו אותה לאחר תמורת 12,500 ש"ח, לאחר שנטלו ממנה מכשירי טלפון נייד, כסף ומסמכים שונים.

ביום 25.8.05, בסמוך לבית החולים שערי צדק, ביקש הנאשם 1 מנהג המונית חיים אברהם להסיעו לכניסה לחדר מיון של בית החולים, שם אספו את הנאשם מס' 2 כשהוא חובש תחבושת המכסה את ראשו ואת פניו. הנאשמים ביקשו להסיעם לשכונת פסגת זאב, שם פתח הנאשם 2 את דלת הנהג, אחז בחולצתו של אברהם, גרר אותו אל מחוץ למונית, הפילו על הארץ ובעט בו. הנאשמים נסעו עם המונית עד למחסום א-רם בירושלים, שם אותרה המונית על ידי כוחות הביטחון והנאשמים נמלטו ממנה.

ביום 29.8.05, בקניון מלחה בירושלים, פנה הנאשם 1 לנהג המונית ציון קול וביקשו להסיעו לרחוב דרך חברון. משהגיעו ליעד, הגיע הנאשם מס' 2 אל המונית, כשהוא רעול פנים, פתח את דלת הנהג, אחז בנהג, משכו אל מחוץ למונית, הדף אותו לעבר גדר בית סמוך והפילו ארצה על המדרכה. בהמשך, לאחר שפירקו את מכשיר האיתוראן באבו טור, לא הצליחו הנאשמים להניע את המונית ועזבו את המקום במטרה לשוב מאוחר יותר כדי להעביר את המונית לשטחי הרשות הפלשתינאית ולמכרה. בטרם עשו כן אותרה המונית ע"י המשטרה.

ביום 30.8.05, בשכונת גאולה בירושלים, פנה הנאשם 1 לנהג המונית אברהם דנן וביקשו להסיעו לגבעה הצרפתית. משהגיעו ליעד, הגיע הנאשם 2 כשלראשו חולצה לבנה ופניו מוסתרות, הנאשם 2 פתח את דלת הנהג, בעט בחוזקה בפניו של הנהג וניסה למושכו מן המונית. דנן גילה התנגדות, כיבה את המנוע ושלף את מפתחות המונית ממצת ההתנעה, והנאשמים נמלטו מן המקום.

ביום 4.9.05 ניסו הנאשמים, יחד עם נאשם מס' 3 ואעווד חדר, לאתר מוניות לצורך ביצוע שוד. הנאשמים ניסו לעצור מספר מוניות לצורך גניבתן, אולם אלה סירבו לבצע הנסיעה. בהמשך פנו הנאשמים 1 ו-3 לנהג המונית דרור זילברמן וביקשו כי יסיעם לשכונת נווה יעקב. הנאשם 2 וחדר נסעו ברכב אחר לפני המונית על מנת לוודא כי אין במסלול נסיעתם מחסומים או כוחות משטרה. בהגיעם ליעדם, ירד הנאשם 3 מן המונית, פתח את דלת הנהג, אחז בנהג בחוזקה וניסה להוציאו מן המונית. נאשם 1 ניסה להוציא את מפתחות המונית ממצת ההתנעה אך בשל התנגדות הנהג, לא עלה הדבר בידו. הנאשם 1 דחף את הנהג מן המונית ואילו נאשם 3 ניסה למשכו, כאשר הנהג נאבק בהם כל העת. משראו כי אין ביכולתם לגבור על הנהג, גנבו מן המונית שני מכשירי טלפון ניידים, הצטרפו לשניים האחרים ונמלטו מן המקום.

בהמשך אותו יום, פנה הנאשם 1 לנהג המונית עמנואל נורמן, בהיותו בכניסה לבית החולים שערי צדק, וביקשו כי יסיעו לשכונת בקעה. הנאשמים 1 ו-3 עלו למונית, כשהנאשם 2 וחדר נוסעים ברכב לפניהם ונותנים להם תדרוכים טלפוניים תוך כדי נסיעה. בהגיעם ליעד, פתח הנאשם מס' 3 את דלת הנהג, אחז בנורמן בחוזקה, הוציאו מן המונית ודחפו. בהמשך אותרה המונית ע"י כוחות הביטחון.

בכל האירועים שתוארו לעיל נחבלו נהגי המונית בגופם, וחלקם אף נזקקו לטיפול רפואי.

הנאשמים

3.         ביום 19.1.06 הורשע הנאשם מס' 3, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ניסיון לשוד בחבורה, בגניבה ובשוד בחבורה, והוטלו עליו, על פי אותו הסדר, שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

לאחר שנשמעו עדויותיהם של חלק מן המתלוננים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום, מבלי שהוסכם דבר לעניין לעונש.

הנאשם מס' 1, מוסא קראעין, בן 24 ונעדר עבר פלילי. הנאשם למד שבע שנות לימוד ונשר מלימודיו ללא ידיעת קרוא וכתוב. הנאשם עבד לאורך שש שנים בעבודות מזדמנות בתחום הגבס והדקורציה ובהמשך התחבר לחברה שולית, והתדרדר לשתיית אלכוהול ועישון סמים קלים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה לטשטש את קשייו ואינו רואה בעייתיות במצבו.

הנאשם מס' 2, סאמר קראעין, בן 33 ובעל עבר פלילי עשיר, בעיקר בתחום הסמים. במהלך העשור האחרון ריצה תקופות מאסר ממושכות בשל מעורבותו בעבירות אלה. הנאשם השתחרר ממאסרו האחרון בחודש ספטמבר 2004, והשתלב בתכנית גמילה מסמים. לאחר סיום התהליך הטיפולי חזר לשימוש בסמים. את העבירות דנן ביצע בעודו אסיר ברישיון.

הטיעונים לעונש